על עצמי לספר

איני זוכר בדיוק בן כמה הייתי כשהמחשב נכנס לראשונה לחיי, אך כמדומני שלא עברתי את השנה השמינית לחיי. המלבן המגושם (מחשב XT עם מעבד אינטל 80186 וכפתור טורבו) האפור עם המסך הגדול, המקלדת והעכבר שבה את ליבי מהרגע הראשון. אימי מספרת שבוקר אחד הערתי אותה לפנות בוקר ושאלתי אותה האם כבר אפשר לשחק במחשב – מיותר לציין שהתשובה שלה הייתה תחזור לישון ואל תשגע אותי.

נזכר אני בערגה בכל המשחקים שהיינו שומרים על דיסקט 5.25 אינץ׳ (וגם על 3.25), בפעם הראשונה שהמחשב נדבק בווירוס ומומחה המחשבים השכונתי הביא לנו אנטי ווירוס U-N-V-I-R-U-S היינו משננים את קוד ההפעלה של התוכנה. האחים הגדולים שלי הלכו לחוג מחשבים ושם הם למדו קצת לוגו ועל איך המחשב עובד – ידע שהם חלקו איתי וכך למדתי על autoexec.bat שזה בעצם שפת הסקריפט הראשונה שלמדתי.

המחשב הבא כבר הגיע עם הארד-דיסק פנימי וwindows3.1 (שאחר כך שודרג לעותק פיראטי של windows95). עליו כבר היה אפשר להתקין עליו הרבה משחקים ולשלוט עליו בעזרת norton -commander על כל הקבצים השונים. בחטיבת הביניים היה ברור לכולם שכשאהיה גדול אעבוד במחשבים, הייתי עוזר ההוראה של המורה למחשבים, האחראי על תחזוקת המחשבים במזכירות והמעצב (הנורא…) של העיתון הכיתתי.

בתיכון כשהגיע הפנטיום התחלתי כבר לטעום תכנות בבייסיק קצת פסקל וכמובן שליטה בתוכנות האופיס והיכרות ראשונית עם האינטרנט. ועדיין לא הזכרנו את עולם הDVD וצריבת התקליטורים (צורב במהירות של x18).

אחריי הצבא לקראת תחילת הלימודים באוניברסיטה קניתי את המחשב הנייד הראשון שלי, התקנתי לינוקס בפעם הראשונה למדתי שsudo יכול לעשות הכול ושבלינוקס זה לא היה קורה. כמו כן התחלתי ללמוד תכנות, מתמטיקה ואלגוריתם באופן רציני.

את המק-פרו הראשון שלי קיבלתי מהעבודה לפניי כשמונה שנים ומאז עברתי המרת דת לאפל (כולל פלאפון, שעון וטלוויזיה) יחד עם זה למדתי שלעבוד בפיתוח בהייטק זה לא רק לדעת לתכנת הכי טוב, אלא גם לדעת לתכנן, לתמחר ולתזמן משימות, להכיר devOps והכי חשוב לתקשר נכון עם חבריי הצוות.

באתר זה אשתדל לכתוב על הדברים הישנים שלמדתי, על הדברים החדשים שאני לומד ובעיקר אנסה להראות דרך הדוגמאות כיצד יוצרים תרבות אישית של למידה מתמשכת.

מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה/הצעה/פריצת אבטחה שמצאתם באתר או כל נושא אחר ל [email protected]